לוח השנה של לונדון

Chelsea Flower Show - תערוכת הפרחים שמסבירה את לונדון

כל שנה בסוף מאי, חמישה ימים, בלב צ'לסי, בחצרות של בית חולים מלכותי מהמאה ה-17 - מתקיימת תערוכת הגנים הכי חשובה בעולם.

זו Chelsea Flower Show. תערוכה שמארגנת ה- Royal Horticultural Society (RHS) - האגודה המלכותית לגננות של בריטניה, שנוסדה ב-1804. כ-165,000 איש מגיעים אליה בכל שנה: אריסטוקרטים, בני מלוכה, מעצבי גנים מכל העולם, אספנים, וגננים חובבים שהזמינו כרטיסים שמונה חודשים מראש.

למה כדאי לישראלי להכיר את התערוכה הזו, גם אם לא מגיעים אליה? כי היא מסבירה את לונדון. את היחס של הבריטים לגנים. את האסתטיקה של רחובות לונדון בחודש מאי. את מה שאתם רואים בגינה של השכן הויקטוריאני שלכם - ולא בהכרח מבינים.

מה רואים שם

לב התערוכה הוא ה- show gardens - גנים שלמים שבונים מעצבי נוף ברמה עולמית ספציפית לתערוכה. כל גן יושב על כמה מאות מטרים רבועים, ונבנה במשך שבועות לפני התערוכה - עצים בוגרים מובאים על משאיות, אבן טבעית בכמויות, צמחיה שמתוזמנת לפרוח בדיוק בזמן הנכון. בסוף התערוכה חלק מהגנים מפורקים, חלק עוברים לפארקים ציבוריים, וחלק נמכרים לקונים פרטיים.

מעבר ל- show gardens יש את ה- Great Pavilion - אוהל בשטח של כמעט שלושה דונם, שבו מאות תצוגות של גננים מסחריים מהעולם. פה משיקים זני צמחים חדשים, פה מציגים שושנים שטופחו במשך עשורים, פה רואים את התעשייה הגננית הבריטית במלוא הדרה.

הכל בתוך החצרות של ה- Royal Hospital Chelsea - מבנה אדריכלי מהמאה ה-17, שתוכנן על ידי סר כריסטופר ראן, האדריכל של St Paul's. זה לא רק מקום נוח. זו הצהרה אסתטית: התערוכה מתקיימת בתוך אחד הבניינים הבריטיים החשובים ביותר.

אני לא נוסעת כל שנה, אבל מי שעוקב אחרי לונדון של מאי - יודע מה היה ב- Chelsea השנה.

למה זה כל כך בריטי

בישראל גן הוא אאוטדור משלים לדירה. נחמד אם יש, לא קריטי אם אין. בבריטניה הגן הוא חלק מהזהות הלאומית.

ה- RHS, שמארגנת את התערוכה, היא לא ארגון חובבים. היא אגודה ותיקה מ-1804, עם מעל חצי מיליון חברים, ספרייה עצומה של ספרי גננות, גני ניסוי שמשמשים למחקר, ותוכנית מלגות שמכשירה את הדור הבא של מעצבי הגינות בבריטניה.

הפרס לגן הכי טוב בתערוכה - Best in Show - הוא חדשות במדורי התרבות הבריטיים. הפתיחה הרשמית ביום ראשון לפני התערוכה היא אירוע של בני המלוכה - המלך והמלכה מגיעים. סלבריטאים מצטלמים בין הגנים. עיתוני סוף השבוע ממלאים את גליונותיהם בפרופילים של המעצבים. הבריטים מתייחסים ל- Chelsea Flower Show בערך כמו שהאמריקאים מתייחסים לטקס האוסקר. רק עם פרחים.

זה ההבדל. גן בריטי הוא לא תוספת. הוא הצהרה תרבותית. ומאי הוא החודש שבו ההצהרה הזו נשמעת חזק יותר מכל חודש אחר בשנה.

הגן האנגלי בעיניים ישראליות

אז מה זה אומר בפועל? למה הגן האנגלי שונה ממה שאנחנו מכירים מהבית?

ראשית, האקלים. לונדון קרירה ולחה, עם יותר ממאה ימי גשם בשנה. הצמחים שמשגשגים שם הם רב-שנתיים שאוהבים לחות - פוקסיה, רנונקולוס, ורדים אנגליים, פלוקס, hostas. לא הצמחים הים-תיכוניים שאנחנו מכירים.

שנית, התפיסה. בישראל גן הוא בדרך כלל דשא + עץ + פינת ישיבה. בבריטניה גן הוא עוד חדר בבית - עם "קירות" של גדרות חיות מעוצבות, "תקרה" של עצי כיסוי, "רצפה" של שבילי אבן ועשבי תיבול. מתייחסים אליו ארכיטקטונית.

ושלישית, השכבתיות. גן בריטי טוב כולל פרחים שונים בכל חודש. מאי הוא רגע השיא - השושנים פורחות, הפיוניות, הוויסטריות שמטפסות על קירות לבני - וזה בדיוק מה ש- Chelsea חוגג. בלונדון של מאי, כל הגנים הקטנים של השכונות הויקטוריאניות פורחים בו זמנית. זה לא צירוף מקרים.

מה זה אומר לגן שלכם בלונדון

אם יש לכם דירה בלונדון - דירת לאסהולד גבוהה במרילבון, מייסונט עם גינה ב- Hampstead, או בית טראס ויקטוריאני באיזלינגטון - יש לכם רגע גן. פטיו, מרפסת, גינה אחורית קטנה, חצר.

ומה ש- Chelsea מלמדת אתכם, גם בלי לבוא, הוא איך לחשוב על המרחב הזה. כצמחים מתחלפים, לא סטטיים. כשכבות של גובה. כשילוב של ישן וחדש - מסורתי עם פינות מודרניות. כחלק מהבית, לא נספח לו.

הגנים שאני רואה אצל לקוחות אחרי שמשפצים דירה בלונדון - גן של בית טראס או ארגז על מרפסת ב- Marylebone - הם הגנים שעוצבו עם הראש הזה. עם המאי הבא בראש. עם מה שסגנון הבית הלונדוני דורש מהמרחב החיצוני.

ה- RHS לא יודעת מי אתם. אבל ההיגיון שמאחורי Chelsea - הוא ההיגיון שגם הגינה הקטנה שלכם יכולה לחבק. זה חלק ממה שעושה הבית האנגלי שונה מהבית הישראלי.

לקריאה נוספתאיך ישראלים ובריטים חושבים אחרת על ביתאחרי יותר מעשרים שנה בלונדון, אני יכולה להגיד לכם בדיוק למה הדירה שקניתם לא מרגישה כמו בית - ומה לעשות עם זה

שאר רגעי השנה - בלוח השנה של לונדון.