Chelsea Flower Show - תערוכת הפרחים שמסבירה את לונדון

זו Chelsea Flower Show. תערוכה שמארגנת ה- Royal Horticultural Society (RHS) - האגודה המלכותית לגננות של בריטניה, שנוסדה ב-1804. כ-165,000 איש מגיעים אליה בכל שנה: אריסטוקרטים, בני מלוכה, מעצבי גנים מכל העולם, אספנים, וגננים חובבים שהזמינו כרטיסים שמונה חודשים מראש.

גם בלי להגיע לתערוכה, אפשר ללמוד מהגנים שמוצגים בה: איך משלבים צמחים בגבהים שונים, איך מתכננים פריחה לאורך העונה ואיך מחברים את הגינה לבית. אלה רעיונות שאפשר לקחת גם לגינה של בית ויקטוריאני בלונדון.

מה רואים שם

לב התערוכה הוא ה- show gardens - גנים שלמים שבונים מעצבי נוף ברמה עולמית ספציפית לתערוכה. כל גן יושב על כמה מאות מטרים רבועים, ונבנה במשך שבועות לפני התערוכה - עצים בוגרים מובאים על משאיות, אבן טבעית בכמויות, צמחיה שמתוזמנת לפרוח בדיוק בזמן הנכון. בסוף התערוכה חלק מהגנים מפורקים, חלק עוברים לפארקים ציבוריים, וחלק נמכרים לקונים פרטיים.

מעבר ל- show gardens יש את ה- Great Pavilion - אוהל בשטח של כמעט שלושה דונם, שבו מאות תצוגות של גננים מסחריים מהעולם. פה משיקים זני צמחים חדשים, פה מציגים שושנים שטופחו במשך עשורים, פה רואים את התעשייה הגננית הבריטית במלוא הדרה.

הכל בתוך החצרות של ה- Royal Hospital Chelsea - מבנה אדריכלי מהמאה ה-17, שתוכנן על ידי סר כריסטופר ראן, האדריכל של St Paul's. זה לא רק מקום נוח. זו הצהרה אסתטית: התערוכה מתקיימת בתוך אחד הבניינים הבריטיים החשובים ביותר.

לא חייבים להגיע כל שנה. מי שעוקב אחרי לונדון של מאי - יודע מה היה ב- Chelsea השנה.

ה- RHS ומסורת הגינון בבריטניה

התערוכה היא חלק מפעילות גננית רחבה, עם אגודה ותיקה, הכשרה מקצועית וקהל של גננים חובבים.

ה- RHS, שמארגנת את התערוכה, היא לא ארגון חובבים. היא אגודה ותיקה מ-1804, עם מעל חצי מיליון חברים, ספרייה עצומה של ספרי גננות, גני ניסוי שמשמשים למחקר, ותוכנית מלגות שמכשירה את הדור הבא של מעצבי הגינות בבריטניה.

ההכרזה על הפרס לגן הכי טוב בתערוכה - Best in Show - מגיעה למדורי התרבות הבריטיים. הפתיחה הרשמית ביום ראשון לפני התערוכה היא אירוע של בני המלוכה - המלך והמלכה מגיעים. סלבריטאים מצטלמים בין הגנים. עיתוני סוף השבוע ממלאים את גליונותיהם בפרופילים של המעצבים. כך התערוכה מגיעה גם לקהל שלא מבקר בגנים עצמם.

גינון הוא חלק מרכזי בתרבות הבריטית, ובמאי הוא מקבל תשומת לב מיוחדת.

מה אפשר ללמוד מעיצוב הגנים

אז מה כדאי לבדוק כשמתכננים גן בלונדון?

ראשית, האקלים. לונדון קרירה ולחה, עם יותר ממאה ימי גשם בשנה. את הצמחים צריך לבחור לפי תנאי הגינה המסוימת - אור, קרקע וניקוז. רשימת צמחים שעבדה בגינה ים-תיכונית אינה בהכרח מתאימה לאותם תנאים בלונדון.

שנית, חלוקת המרחב. אפשר לתכנן גן כחדר נוסף בבית - עם "קירות" של גדרות חיות מעוצבות, "תקרה" של צמרות עצים ו"רצפה" של שבילי אבן. זו דרך ליצור אזורי ישיבה ומעברים גם בשטח קטן.

ושלישית, השכבתיות. בתכנון השתילה אפשר לשלב פרחים שפורחים בזמנים שונים. מאי הוא רגע השיא - השושנים והפיוניות פורחות, וגם הוויסטריות שמטפסות על קירות לבנים - וזה בדיוק מה ש- Chelsea חוגגת. בגינות של הבתים הוויקטוריאניים אפשר לראות איך הצמחייה משתלבת בחזיתות ובשבילים.

מה זה אומר לגבי הגן שלכם בלונדון

אם יש לכם דירה בלונדון - דירת לאסהולד במרילבון, מייסונט עם גינה ב- Hampstead, או בית טראס ויקטוריאני באיזלינגטון - יש לכם מרחב חיצוני. פטיו, מרפסת, גינה אחורית קטנה, חצר.

ומה ש- Chelsea מלמדת אתכם, גם בלי לבוא, הוא איך לחשוב על המרחב הזה. כמרחב עם צמחים מתחלפים, לא סטטיים. עם שכבות בגבהים שונים. כשילוב של ישן וחדש - מסורתי עם פינות מודרניות. כחלק מהבית, לא נספח לו.

הגנים שבאמת עובדים אחרי שמשפצים דירה בלונדון - גן של בית טראס או ארגז על מרפסת במרילבון - הם הגנים שעוצבו עם הראש הזה. עם המאי הבא בראש. עם מה שסגנון הבית הלונדוני דורש מהמרחב החיצוני.

ה- RHS לא יודעת מי אתם. אבל ההיגיון שמאחורי Chelsea - הוא ההיגיון שאפשר ליישם גם בגינה הקטנה שלכם. היקף השתילה והחלוקה לאזורים תלויים בשטח שיש לכם ובאופן שבו תרצו להשתמש בו.

לקריאה נוספתאיך ישראלים ובריטים חושבים אחרת על ביתאחרי יותר מעשרים שנה בלונדון, אני יכולה להגיד לכם בדיוק למה הדירה שקניתם לא מרגישה כמו בית - ומה לעשות עם זה

שאר רגעי השנה - בלוח השנה של לונדון.