BFI London Film Festival - הקולנוע של אוקטובר

הרעיון נולד ב-1953. כמה מבקרי קולנוע בריטים ישבו בארוחת ערב והחליטו שאם יש פסטיבל בקאן ובוונציה, צריך גם בלונדון. הפסטיבל הראשון נערך ב-1957 ב- BFI Southbank (ארכיון הקולנוע הבריטי - אז עוד נקרא National Film Theatre), והוא לא הפסיק מאז.

הנה הדבר הראשון שכדאי להבין: זה לא קאן. בקאן אין לכם סיכוי להיכנס בלי תג עיתונאי או הזמנה. ב- LFF אתם פותחים את האתר, קונים כרטיס במחיר ערב קולנוע רגיל, ומגיעים. זה פסטיבל של קהל, לא של תעשייה.

ולמי שמתכננת ביקור בלונדון באוקטובר - LFF הוא חצי מהסיפור. השני הוא Frieze London, שקורה בערך באותו זמן. אמנות במשך היום בריג׳נטס פארק, קולנוע בערב ב- Southbank. אחרי London Design Festival של ספטמבר, האוקטובר הזה הוא העוגן השני של הסתיו התרבותי. לונדון לא נותנת לכם להשתעמם.

שפת הסרט והכתוביות - מה לבדוק

בתוכניית LFF יש סרטים מכל העולם, סרטים תיעודיים ויצירות מ-70 מדינות. שפת הסרט והכתוביות הן חלק מהבחירה, לצד הנושא והבמאי.

למי שנוח יותר לקרוא אנגלית מאשר לעקוב אחרי דיאלוג מדובר, כתוביות באנגלית יכולות לעזור. הרגל לצפות בכתוביות בעברית לא מבטיח את אותה נוחות באנגלית. לפני ההזמנה, בדקו בעמוד ההקרנה את שפת הסרט ואת אפשרויות הכתוביות.

BFI Southbank - לא רק קולנוע

הבית של הפסטיבל הוא BFI Southbank. זה לא קולנוע רגיל. זה מתחם.

המבנה יושב מתחת לגשר Waterloo, על הגדה הדרומית של התמזה. ארבעה אולמות קולנוע, ספרייה, חנות, קפה, מסעדה, ובר גדול שבו אנשים יושבים שעות לפני ואחרי הסרטים. אתם נכנסים בשמונה ויוצאים באחת עשרה ורבע, ובאמצע יש לכם שיחה.

ה- Mediatheque הוא דוגמה לגישה ציבורית לארכיון קולנוע: אפשר לצפות בחומרים מהאוסף בלי לקנות כרטיס להקרנה.

ה- Southbank עצמו הוא יעד. ההליכה לאורך הנהר אחרי הסרט, ה- National Theatre ממש לידכם, ה- Southbank Centre מצד שני - מתחם תרבותי ענק. לפני הקולנוע אפשר לאכול ב- Skylon (מבט על התמזה, תפריט מודרני) או ב- Wahaca (מקסיקני, רעשני יותר, נגיש לילדים). הערב לא מתחיל ולא נגמר באולם. הוא בנוי סביבו. אלה דברים שלוקח שנים ללמוד על העיר הזו - איפה לאכול לפני מה, איזה צד של הנהר לבחור בערב כזה.

איך נכנסים - כרטיסים ותכנון

הפסטיבל פתוח לכל אחד. אבל צריך לדעת איך זה עובד.

הכרטיסים יוצאים בגלים. קודם חברי BFI מקבלים גישה, אחר כך הקהל הכללי. אם אתם רוצים כרטיס לסרט פתיחה או לאחת מהגאלות הגדולות - תזמינו ביום שזה נפתח, אחרת אין סיכוי. אם אתם רוצים סרט מתוך התוכנייה הרגילה - אפשר לפעמים להזמין גם ימים לפני ההקרנה.

המחירים סבירים. מחירי רוב ההקרנות הסטנדרטיות דומים למחיר של ערב קולנוע רגיל בלונדון, וצעירים מתחת ל-25 משלמים פחות. זה פסטיבל קולנוע ברמה הכי גבוהה במחיר של ערב נורמלי.

הפסטיבל מחולק לכמה רבדים. יש את הגאלות - הסרטים הגדולים, על השטיח האדום, ב- Royal Festival Hall שב- Southbank Centre. שם תראו את הסלבריטים, שם המחירים הגבוהים יותר, ושם רוב הצילומים שיופיעו ב- Instagram למחרת. בכנות, אם לא חשובה לכם ה"חוויה" של ההקרנה החגיגית, אפשר לדלג. הסרט עצמו יוקרן בערך באותה איכות גם בהקרנה רגילה.

מתחת לגאלות נמצאת הליבה האמיתית של הפסטיבל - תוכנייה המחולקת לרצועות נושאיות (Love, Debate, Laugh, Dare, Thrill, Cult, Journey, Create, Experimenta, Family, וכדומה - הסט משתנה משנה לשנה). כל רצועה כזו מכילה עשרות סרטים. שם מוצאים את הסרטים שאחרי שנה כולם ידברו עליהם.

מה לחפש בתוכנייה

הפסטיבל מקרין סדר גודל של מאתיים-וחמישים סרטים מכשבעים עד שמונים מדינות בכל מהדורה. תוכנייה מלאה, תאריכים, ורצועות נושאיות מתעדכנים מדי שנה באתר ה- BFI.

איך לבחור? כדאי להתחיל מארבעה סוגים:

ולגבי סרטים ישראלים - לפעמים יש, לפעמים אין. זה משתנה משנה לשנה ותלוי במה הופק והוגש.

עם הילדים

הפסטיבל מקרין בדרך כלל רצועה שלמה לילדים - Family. סרטים שאפשר להביא אליהם ילדים, מותאמים לגיל, חלקם בריטיים וחלקם בינלאומיים. זה החלק הכי ברור של LFF למשפחות.

לילדים בני שתים עשרה ומעלה שנוח להם לקרוא אנגלית בקצב הסרט, אפשר לשקול גם הקרנות עם כתוביות באנגלית. בדקו את השפה, סיווג הגיל והתוכן של הסרט המסוים; ההרגל לקרוא כתוביות בעברית לבדו לא מספיק כדי לדעת אם ההקרנה מתאימה.

מעבר לזה - יש את הצד של ה- Southbank כיעד משפחתי גם בלי הסרט. הליכה לאורך הנהר, הסקייטפארק מתחת לגשרים שבו צעירים מתאמנים על תרגילים, הטייט מודרן במרחק עשר דקות הליכה מערבה, בורו מרקט במרחק רבע שעה הליכה מזרחה. אם אחד הולך לסרט והשני לוקח את הילדים לארוחה ב- Southbank Centre, גם הסידור הזה עובד.

מתי לבוא - והצמד עם Frieze

הפסטיבל מתפרס על שנים עשר ימים באוקטובר. את התאריכים המדויקים של השנה ואת התוכנייה תמצאו באתר ה- BFI. לא צריך להגיע לכל הימים. הנה איך לחשוב על זה.

סרטי הפתיחה והסיום של LFF הם בדרך כלל הפקות גדולות שיגיעו לקולנוע רגיל זמן קצר אחר כך. הגאלה היא בעיקר בשביל החוויה, לא בשביל סרט שאי אפשר לראות אחרת.

ועכשיו לקטע החשוב לתכנון: LFF ו- Frieze London חופפים. שבוע אחד באוקטובר מכיל את שני העוגנים התרבותיים הגדולים של לונדון - יריד האמנות הראשי בעולם ופסטיבל הקולנוע הבריטי הגדול. אם תכננתם ביקור באוקטובר בשביל Frieze, הוספת ערב LFF לא דורשת ארגון נוסף - אותה נסיעה, אותו מלון. ולהפך: אם הגעתם בשביל LFF, יום בריג׳נטס פארק עושה את האוקטובר הזה שלם.

לקריאה נוספתFrieze London - יריד האמנות שמשנה את לונדון באוקטוברFrieze London - חמישה ימים באוקטובר שבהם לונדון הופכת לבירת אמנות עכשווית. למה זה שווה ביקור גם אם לא קונים, איך עושים את זה בלי להתאמץ יותר מדי, ואיפה לאכול אחרי.

עם דירה שנייה בלונדון, אוקטובר הוא ככה: שבוע באמצע החודש, לא שבועיים. שני אירועי תרבות שבהם העיר עצמה הופכת לאירוע. זה אחד הטיעונים הטובים בכלל לבעלות על בסיס קטן בעיר הזו - שיש לכם אחיזה מספיק יציבה בעיר כדי לחיות אוקטובר לונדוני אחד אמיתי, ולא לרוץ ביניהם כתיירים.

לעזור למשפחה ישראלית למצוא ולעצב את הבסיס הזה - זה מה שאני עושה.