האור בלונדון - למה הדירה מרגישה חשוכה ואיך עובדים עם זה

התשובה הקצרה: אתם מעצבים נגד אור שאין פה. קירות לבנים, ספוטים בכל תקרה ונורות בעוצמה של משרד אינם פתרון שמתאים לכל חדר.

והתשובה הארוכה נמצאת כאן. עשרים ומשהו שנה של עבודה על דירות בלונדון לימדו אותי דבר אחד: האור כאן אחר. וכל הדירה הוויקטוריאנית שקניתם, מהחלון עד הקורניז, בנויה בדיוק סביבו. תלחמו בו - תקבלו משרד יפה. תבינו אותו - תקבלו בית שמרגיש נכון גם בארבע בפברואר.

אור בלונדון הוא לא אור חלש, הוא אור אחר

קודם, העובדות.

ב- 21 בדצמבר, היום הקצר ביותר, לונדון מקבלת בערך שבע שעות וחמישים דקות אור. אלה שמונה שעות וארבעים ותשע דקות פחות מהיום הכי ארוך של יוני. השמש עולה בסביבות 08:04, שוקעת בסביבות 15:53. השקיעה המוקדמת ביותר של השנה נופלת דווקא סביב ה- 12 בדצמבר, לא ב- 21 - סתם עובדה שכדאי לדעת כשמתכננים ביקור.

אלה הנתונים. עכשיו למה שאפשר לעשות עם האור הזה.

האור האפור של לונדון הוא בדיוק האור שציירים בוחרים. ורמיר בדלפט, ואן דייק בלונדון, כל חדר סטודיו רציני מהרנסאנס ואילך תוכנן סביב הרעיון של north light - אור שמים מפוזר שמגיע מכיוון צפון, לא שמש ישירה. הוא יציב לאורך היום. הוא לא מהבהב. הוא לא צורב. הצבעים תחתיו נראים כמו מה שהם באמת. אלפי אמנים העדיפו אותו על פני כל אור אחר שהיה זמין להם.

אתם, בפברואר, בארבע - עומדים בתנאי תאורה שצייר בסוהו היה משלם עליהם כפול. אתם רק לא יודעים את זה עדיין.

למה הספוטים מחמירים את המצב

כשלא יודעים, קורה הדבר הבא. חשמלאי מגיע, שואל מה אתם רוצים, ואתם אומרים "הרבה אור." הוא מציע רשת של downlights - שמונה, עשר, שתים עשרה נקודות בתקרה, בדרך כלל 3000K או 4000K כי "זה יותר בהיר." שישה שבועות אחר כך אתם נכנסים לדירה, מדליקים, ושונאים אותה. ולא יודעים למה.

אני אגיד למה. downlight בתקרה ויקטוריאנית בגובה שלושה מטרים עושה שני דברים ושניהם גרועים. הוא יוצר שלולית אור בהיר מתחת לכל נקודה וכתם מת ביניהן. הוא זורק צל קשה על פנים של אנשים - מה שקוראים לו בצילום "raccoon eyes," עיגולים כהים מתחת לעיניים. וב- 4000K, זה גם הגוון של תאורת מסדרון בבית חולים.

מה עושים במקום? מחליפים את הרשת במנורת תקרה אחת, שתי מנורות שולחן גדולות משני צידי הספה, מנורת עמוד ליד הכורסא, ושתי מנורות קיר משני צידי הקמין. אותו חדר, אותו אור טבעי, אותם קירות. רק התאורה משתנה.

עוד ספוטים לא יפתרו את זה. הם משטחים את המעטפת שכל תפקידה היה לעשות את העבודה בשבילכם.

המעטפת הוויקטוריאנית היא מערכת תאורה

כדאי להסתכל גם על הקשר בין הפרטים המקוריים של החדר לבין האור.

חלונות הסאש הצרים והגבוהים, הקורניז מעל, הקישוט העגול באמצע התקרה (ה- ceiling rose), ה- dado rail בגובה החזה, ה- skirting המוגזם למטה, הקיר מול החלון עם האח - אלה ה- period features, הפרטים המקוריים של הבית, שקיבלנו עם הדירה. לצד התפקיד הדקורטיבי שלהם, כדאי לבדוק גם איך האור נופל עליהם.

בתכנון התאורה אפשר לקרוא את החדר כמערכת של פתחים ומשטחים. החלון הגבוה מושך את האור מלמעלה ולעומק. הקורניז הבהיר עובד כמשטח החזרה - האור עולה לתקרה, פוגע בטיח הלבן, וחוזר מפוזר. ה- ceiling rose מוקם בדיוק מעל המיקום שבו תיתלה המנורה הראשית. הקירות הגבוהים נותנים לאור מקום להתפשט. הקיר של האח, מול החלון, קולט את האור ומחזיר אותו רך.

תורידו קורניז, תנמיכו תקרה, תסירו את ה- ceiling rose "כי זה ייראה יותר מודרני" - ואתם פירקתם את מערכת התאורה שכל היתרון שלה היה שהיא מובנית בקירות. עכשיו יש לכם קופסה. אין פלא שהיא מרגישה כמו משרד.

זה גם קשור לשאלה שאני מקבלת הרבה על דירות שהחלונות שלהן פונים צפונה. כיוון צפוני לבדו לא קובע אם החדר יהיה נעים. צריך לבדוק את האור בחדר עצמו ואת התאורה שתידרש לשימוש בו.

הרעיון הכולל של החדר הוויקטוריאני כשפה נמצא כאן. המפרט של ה- period features עצמם כאן. אם אתם עומדים לפני שיפוץ, תקראו את שניהם לפני שאתם מסירים משהו.

מה שכן עובד - שכבות, קלווין, משטחים

עכשיו החלק המעשי. יש ארבעה עקרונות שאני לא מתפשרת עליהם.

קלווין: 2700K, אף פעם לא 4000K. טווח טמפרטורת הצבע המתאים לתאורה ביתית הוא בין 2400K ל- 2700K. זה הגוון של נורת ליבון ישנה, הגוון של נר. חם, אינטימי, קרוב לגוון של האש בקמין. 3000K כבר קר יותר - נסבל בחדר עבודה, אבל בסלון זה מרגיש קליני. 4000K זה תאורת משרד. בסלון בבית - לעולם לא.

CRI 90 ומעלה. CRI (Colour Rendering Index) הוא מדד שמראה עד כמה הצבעים נראים נאמנים למקור לאור הנורה. נורה זולה של 70 או 80 CRI תגרום לצבעים שלכם - לצבע הקיר שבחרתם בקפידה, לעץ הפרקט, לבד הספה - להיראות חסרי חיים ועם גוון צהבהב עכור. 90 ומעלה מחזיר את הצבעים לעצמם. זה ההבדל בין חדר שנראה כאילו הוצא מקטלוג של IKEA לחדר שנראה כאילו מישהו חשב עליו.

שכבות. מינימום שלוש. מנורת שולחן על שולחן צד. מנורת עמוד ליד כורסה או פינת קריאה. מנורות קיר משני צידי הקמין, או מעל האח, או ליד שולחן האוכל. שלוש שכבות של אור בגובה שונה, בעוצמה שונה, במיקום שונה. מנורת התקרה - אם יש - היא רהיט. לא מקור אור ראשי. אני אישית אוהבת פנדנט גדול על שרשרת ארוכה, נמוך מעל שולחן האוכל, עם נורה חמה, ורק שם - לא בכל תקרה.

משטחים. מט או eggshell, לא סילק ולא בוהק. הבוהק זורק צל קשה ומחזיר את הנורה עצמה במקום להחזיר את האור שלה. צבעים שעובדים טוב בחדרים שפונים צפונה: Pointing של Farrow & Ball כלבן חם, Setting Plaster כוורוד רך שמחזיק את האור הצפוני, London Clay או Oval Room Blue כשרוצים חדר כהה שלא מרגיש קר. מה שאני לא בוחרת בחדר צפוני: אפורים קרים, כחולים קרים, לבנים "בהירים" עם undertone כחול. הם מוצצים את מה שכבר לא בשפע.

ומראה. מראה בחדר צפוני היא כלי חשוב, וכולם מציבים אותה במקום הלא נכון. אנשים שמים אותה ליד החלון וחושבים שהיא תכפיל את האור. היא לא. היא מכפילה את הקיר שממול.

לפי כיוון החדר

כיוון החדר משפיע על האור לאורך היום. מדריך קצר לפי הכיוון של החלון הראשי.

צפון. אור פזור שיכול להרגיש קריר בחדר. הכיוון של סטודיו של צייר. בסלון או בחדר אוכל צפוני - כדאי ללכת על קירות חמים (Setting Plaster, ורוד עתיק, ירוקים כהים חמים). אלה חדרים שדורשים מנורות בכל שכבה, כי מתישהו סביב שלוש אחר הצהריים בפברואר, האור נגמר.

דרום. גם בחדר דרומי, תכנון שעבד בדירה בישראל לא בהכרח יתאים לאור בדירה בלונדון. השמש בלונדון נמוכה בחורף - היא נכנסת עמוק לתוך החדר בזווית של פחות מ- 15 מעלות בדצמבר. חדר דרומי בלי משהו טוב שיסנן את זה בחורף יהיה בהיר מדי בין 11:00 ל- 13:00 ואפל אחרי. וילון פשתן קליל, לא כבד, פותר את זה יפה.

מזרח. בהיר בבוקר, מת עד הערב. אני מציבה הרבה מנורות ומתכננת שיידלקו כבר בשעה 15:00. אידיאלי לחדר אוכל של ארוחת בוקר, פחות מוצלח לסלון ערב.

מערב. ההפך - חדר מת בבוקר, זוהר בשעה 18:00. זה החדר של הקוקטייל. אם אתם באים בעיקר לסופי שבוע, כדאי שהחלל המרכזי יפנה מערבה.

הזווית הזאת - איך שכל חדר עובד באור טבעי לפני שמוסיפים חשמל - חשובה במיוחד בדירה שמשמשת גם לזוג וגם למשפחה. באוגוסט, כשמגיעים לשלושה שבועות עם הילדים, אתם רוצים חדר משפחתי שפועל בבוקר. בפברואר, כשהזוג בא לסוף שבוע, אתם רוצים חדר שנעים לשבת בו ב- 17:00 עם ספר וכוס משהו. לא תמיד זה אותו חדר.

חדר של ילד מקבל טיפול נפרד. תעשו לעצמכם טובה: אל תעצבו לילד שלכם חדר עם downlight יחיד בתקרה. תוסיפו מנורת שולחן על השולחן, מנורת קיר מעל המיטה, ומנורת רצפה בפינה. הילד יכול לבחור אור לפי מצב הרוח - קריאה, משחק, שינה. כך אפשר להתאים את התאורה למה שעושים בחדר ולמה שנעים לילד. אני אומרת את זה כמישהי שראתה את זה קורה בעשרות דירות.

החורף - החודשים שהאור נופל

נובמבר עד פברואר. אלה החודשים שהם המבחן.

בסוף דצמבר, שקיעה ב- 15:53. זה אומר שאתם צריכים תכנון תאורה מלא מ- 15:00, לא מ- 17:00. תדליקו בזמן ואתם קונים לעצמכם שעה של אווירה במקום ליפול לתוך חושך אפור.

הדברים המעשיים:

• טיימרים על מנורות מפתח. מנורת סלון אחת עם טיימר שנדלקת ב- 15:30 ונכבית ב- 23:00 עושה הבדל דרמטי בדירה שיושבת ריקה חצי מהחורף.
• דימרים על הכל. לא רק על התקרה. על מנורות הקיר, על השולחניות. חדר שהתאורה בו מעומעמת ל-40% בערב חורפי מרגיש אחרת לגמרי מחדר שהתאורה בו בעוצמה של 100%.
• נורות warm-glow. יש נורות LED שמנמיכות טמפרטורת צבע ככל שמעמעמים אותן - יורדות מ- 2700K ל- 2200K בעמעום מלא. זה מדמה את התנהגות נורת ליבון ישנה. פרט קטן שעושה הבדל גדול בערב חורפי.

הדירה הריקה היא סיפור בפני עצמו. אתם באים בינואר לדירה שאף אחד לא נגע בה שישה שבועות. שלושה דברים שלמדתי:

• לפחות שתי מנורות עם טיימרים שנדלקות בכל ערב. שכנים לא רואים דירה חשוכה מדי, וזה גם משנה לביטוח.
• LED זולות נכבות אחרי חצי חורף בלי שאתם מבינים למה. תשקיעו בנורות טובות בהתחלה ותצטרכו להתעסק איתן פחות.
• הריח של דירה שהייתה סגורה שישה שבועות זה הדבר הראשון שתשימו לב אליו כשתפתחו את הדלת בינואר. אור חם וטוב, בזמן הנכון, וריח נעים יחד מעבירים דירה מ"מלון קר" ל"בית שחיכה לכם."

יותר על ניהול הדירה כשאתם לא שם.

לקריאה נוספתלנהל דירה ריקה בלונדון מישראל - מה באמת צריך לדעתניהול נכס מרחוק בלונדון: התאמת הביטוח לתקופות היעדרות, ביקורות בדירה, דואר, council tax ותקציב תחזוקה לפי הנכס שלכם

הרגע שאתם ניגשים למתג בפברואר, בארבע, הוא רגע טוב. ממנו מתחיל כל פרויקט טוב. לא צריך עוד ספוטים, עוד לומן או עוד לבן. צריך להסתכל על החדר ולהבין שהוא בנוי בדיוק בשביל האור שאתם רואים. אחר כך לעצב איתו, לא נגדו. ככה התאורה מתאימה לחדר עצמו ולמי שמשתמש בו.

העין הזו - שרואה בחדר ויקטוריאני מערכת תאורה ולא קופסה עם קישוטים - היא הרקע שאני מביאה לכל פרויקט.

אם אתם רוצים שאעבור על הדירה הספציפית שלכם, חדר אחר חדר, ואגיד לכם בדיוק מה לשים ואיפה - זה בדיוק מה שאני עושה.