ה- Royal Albert Hall הוא הבניין העגול האדום הענק בקנזינגטון, מול הפארק. גם אם עד עכשיו הכרתם אותו רק מבחוץ, הפרומס הוא הזדמנות להיכנס ולשמוע קונצרט במחיר נגיש.
אחרי שני עשורים בלונדון, אני מכירה את הבניין ואת האפשרויות שהוא מציע. הנה מה שכדאי לדעת לקראת ביקור ראשון בפרומס.
הסיפור של הנרי ווד ולמה זה עדיין משנה
הפרומס לא נולד בתור פסטיבל אליטיסטי. ההפך הגמור.
ב-1895, אימפרסריו בשם Robert Newman ומנצח צעיר בשם Henry Wood פתחו סדרת קונצרטים יומיים ב- Queen's Hall במרכז לונדון. המטרה היתה להרגיל את הציבור הרחב להאזין למוזיקה תזמורתית - להתחיל מפופולרי, להגיע בהדרגה לרציני. השם "promenade concerts" הגיע מהמנהג של חלק מהקהל לעמוד או להסתובב באולם במקום לקנות מקום ישיבה, במחיר נמוך. זה היה הקונצרט של הפועלים.
ב-1927 ה- BBC לקח על עצמו את הפסטיבל, וזה הסידור עד היום. ה- Queen's Hall נהרס בהפצצה ב-1941, והפסטיבל עבר ל- Royal Albert Hall ונשאר שם.
מה ששרד מכל הסיפור הזה הוא ה"promming" - כרטיס עמידה ביום הקונצרט, זול, לכל אחד. עד היום, לכל קונצרט יש בערך אלף מקומות עמידה - על רצפת האולם (Arena) או למעלה בגלריה - שנמכרים ביום הקונצרט במחיר 8 פאונד.
איך נכנסים בפועל - הכרטיסים, התור, ההגיון
יש ארבע דרכים להיכנס לפרומס. הטבלה למטה היא המפה.
| הסוג | מחיר | איך משיגים |
|---|---|---|
| Promming (עמידה) | 8 פאונד | יום הקונצרט - מספר תור מ-9:00 ב- Door 12, או אונליין מ-10:30 |
| כרטיס ישיבה | ~20 עד עשרות פאונדים | הזמנה מראש דרך bbc.co.uk/proms |
| Hospitality / debenture | יקר | מי שצריך לדעת, כבר יודע |
| Cadogan Hall (קאמרי) | משתנה | סדרה נפרדת, ימי שני בשעה 13:00 |
Promming ביום הקונצרט - 8 פאונד, עמידה. זו הדרך האותנטית, וגם הזולה ביותר. אתם הולכים ל- Royal Albert Hall באותו היום של הקונצרט, מגיעים ל- Door 12, ומבקשים מספר תור. מספרי תור מחולקים מ-9 בבוקר. אחרי שיש לכם מספר תור, אתם חופשיים - לא צריך לעמוד בתור פיזית, רק לחזור בזמן שאומרים לכם. אפשר גם לקנות עד שני כרטיסים אונליין מ-10:30 בבוקר באותו יום.
בערב אתם בוחרים: ה- Arena זו הרצפה מתחת לבמה, צפוף, אנרגיה. ה- Gallery זה בקומה העליונה, אפשר להסתובב, נוף לכל האולם. בשניהם עומדים. ה-Arena פופולרי, אנשים מגיעים מצהריים. ב-Gallery רגוע יותר, אפשר להגיע מאוחר. נעליים נוחות חובה.
כרטיס ישיבה מוזמן מראש. אם אתם רוצים מקום ישיבה, צריך להזמין מבעוד מועד דרך bbc.co.uk/proms. המחירים נעים בין כעשרים פאונד לכמה עשרות פאונד, תלוי בקונצרט ובמקום באולם. לקונצרטים הכי מבוקשים - תזמורות מפורסמות, סולנים בינלאומיים, ה- Last Night - הביקוש גדול והמחירים יותר גבוהים.
Hospitality boxes ו-debentures. הלוז׳ות בקומה השנייה והשלישית. הכרטיסים יקרים. מי שצריך לדעת, כבר יודע. דלגו.
Cadogan Hall - הפרומס של מוזיקה קאמרית. מאז 2005 יש סדרה מקבילה של קונצרטים קאמריים ב- Cadogan Hall, אולם של תשע מאות ומשהו מקומות, בצ׳לסי. הקונצרטים מתקיימים בימי שני בשעה 13:00 במהלך העונה ומשודרים בשידור חי ב- BBC Radio 3. אולם קטן, מוזיקה קאמרית, אווירה אינטימית - לפעמים זה הקונצרט שמתאים יותר למישהו שלא מחפש את קנה המידה הגדול של ה- Royal Albert Hall.
במרחק הליכה מכאן
שכונת מגורים קרובה ששווה לשקול
כל ערב בקיץ אתם באים לאולם הזה בקנזינגטון. הוא יושב על קצה סאות׳ קנזינגטון, וזו השכונה שהייתם חוזרים אליה אחרי הקונצרט אם היה לכם פה בית.
Last Night - הטקס שכולם מדברים עליו
הקונצרט האחרון של הפסטיבל - Last Night of the Proms - מתקיים ביום שבת באמצע ספטמבר. זה אירוע בפני עצמו, ושווה להבין אותו.
החצי הראשון של הערב הוא קונצרט קלאסי רגיל. החצי השני זה החלק שכולם מכירים מהטלוויזיה.
בחלק השני שרים יחד עם התזמורת ועם מקהלה רפרטואר קבוע: Pomp and Circumstance של אלגר (השיר שהמילים שלו הן Land of Hope and Glory), Rule Britannia של ארן, Jerusalem של פארי, Auld Lang Syne, וההמנון הבריטי. הקהל באולם מנופף בדגלי האיחוד, יש בלונים, יש סרפנטינות, כולם שרים בקול רם. הפורמט הזה התגבש בערך ב-1947, כשהמנצח Malcolm Sargent עיצב את הצורה שלו.
ב- Last Night החגיגיות וההומור הולכים יחד. במקור, השירים האלה היו פטריוטיים-אימפריאליים לחלוטין. בעשרים השנים האחרונות יש דיון בריטי פנימי שלם בשאלה אם המסורת הזו עוד תקפה, ובעיקר בשאלה אם Rule Britannia עוד אמורה להישמע. ב-2020 ה- BBC הכריז שלא תהיה שירה באותה שנה, נסוג, וחזר לפורמט המקורי.
לקריאה נוספתאיך ישראלים ובריטים חושבים אחרת על ביתאחרי יותר מעשרים שנה בלונדון, אני יכולה להגיד לכם בדיוק למה הדירה שקניתם לא מרגישה כמו בית - ומה לעשות עם זה
מה זה אומר עבור הצופה הישראלי? תלוי בכם. אפשר ללכת לערב הזה ולהיכנס לחוויה - הקהל באמת מתרגש, יש משהו אנגלי-עד-העצם בכל הסיפור. אפשר גם להישאר בבית ולצפות בשידור החי של ה- BBC עם פינוק טוב על השולחן. שתי האופציות חוקיות. אני לא אומרת לכם איך להרגיש לגבי זה - רק נותנת לכם להבין במה אתם צופים.
ערב Proms עם המשפחה בקנזינגטון
ערב פרומס טיפוסי באוגוסט, אם יש לכם דירה ב- סאות׳ קנזינגטון או באזור הזה, נראה ככה.
אחר הצהריים אתם הולכים עם פיקניק לתוך קנזינגטון גארדנס. עשר דקות הליכה רגועה, יושבים על הדשא ליד אגם הסרפנטיין, הילדים רצים. אתם יודעים שיש קונצרט ב-7:30 בערב. ב-6:30 אתם אורזים, חוצים את הפארק, עוברים ליד Serpentine Galleries, והאולם עומד שם, אדום, ענק, חמש דקות הליכה משם. אתם נכנסים אחרי שהזמנתם מראש מקומות ישיבה או אחרי שעמדתם בתור מצהריים, ובסביבות 9:30 בערב הקונצרט נגמר ואתם חוזרים הביתה ברגל. זהו. ערב לונדוני שלם באוגוסט, במרחק הליכה.
אם יש לכם ילדים שכבר אוהבים את הרעיון של קונצרט, יש כל שנה במהלך העונה כמה Proms שמיועדים למשפחות, וגם Relaxed Prom - קונצרט בפורמט נגיש יותר למי שזקוק לאווירה רגועה יותר. זה לא הקונצרט הראשי, וזה בכוונה. שמונים דקות, רפרטואר נגיש, אווירה משפחתית. דרך כניסה טובה.
לפסטיבל יש דף רשמי - bbc.co.uk/proms - ושם תמצאו את התוכנייה השנתית והכרטיסים. שמרו אותו כשאתם מתכננים את הקיץ בלונדון.
נסו לפחות פעם אחת לעמוד ב-Arena עם כרטיס של שמונה פאונד, יחד עם עוד אלף איש שעומדים שם. זה עדיין הדבר הכי בלתי-אליטיסטי שיש במוזיקה הקלאסית.
- שמונה שבועות של מוזיקה קלאסית ב- Royal Albert Hall, ממחצית יולי עד מחצית ספטמבר. שבעים וחמישה עד שמונים וחמישה קונצרטים בעונה.
- כרטיס עמידה (Promming) ב-Arena או בגלריה - 8 פאונד, ביום הקונצרט, ב- Door 12 מ-9:00, או אונליין מ-10:30.
- נולד ב-1895 כפסטיבל לציבור הרחב; ה- BBC לקח על עצמו ב-1927. ה"כרטיס של הפועלים" שרד עד היום, וזה לא קורה במקרה.
- Last Night בשבת באמצע ספטמבר זה אירוע פטריוטי-בריטי בפני עצמו - Rule Britannia, Jerusalem, דגלי האיחוד. שווה להבין לפני שמחליטים אם ללכת או לצפות מהבית.
- מ- סאות׳ קנזינגטון זה חמש עד עשר דקות הליכה דרך קנזינגטון גארדנס. ערב לונדוני באוגוסט שדירה במקום הנכון מאפשרת.
