Wallace Collection - בית עירוני אריסטוקרטי במרילבון, שהפך למוזיאון

זה Wallace Collection. הוא יושב ב- Hertford House על Manchester Square ב- מרילבון, נפתח לציבור ב-1900, והכניסה אליו חינם. אפשר פשוט להגיע.

זה גם המוזיאון הכי שקט בלונדון. אחרי התורים ב- National Gallery בשבת והדחיפות ב- Tate Modern, יש משהו נכון בלהיכנס לבית של ליידי וואלאס ולעמוד בחדרים שלה כמעט לבד. בלי תכנון, בלי כרטיס, בלי מטרה. זה המוזיאון של הימים הגשומים בחורף.

מי היו ההרטפורדים, ולמה זה מוזר

ארבעה מרקיזים, מאב לבן, לאורך המאה ה-18 והמאה ה-19 - וכל אחד אסף משהו אחר. הראשונים אספו ציורים הולנדיים. השלישי, ובעיקר הרביעי, היו מאוהבים עד מעל הראש בצרפת של המאה ה-18 - והם אלה שמילאו את הבית ברהיטים, בוואזות, בציורים ובחרסינה מהתקופה שבה לואי ה-15 וה-16 ישבו על כס המלוכה. ריצ'רד וואלאס הוסיף לאוסף את הנשק והשריון העתיקים.

ואז ליידי וואלאס הורישה את הכל למדינה, בתנאי שהאוסף לעולם לא יעזוב את Hertford House.

ההורשה הזו הפכה את האוסף המשפחתי לאוסף ציבורי, שאפשר לראות בתוך הבית שבו הוצג. הטעם הפרטי של המשפחה נשאר נוכח בחדרים.

זו לא הערה תיירותית. זו הסיבה שאתם נכנסים ל- Wallace היום ורואים את האוסף בדיוק בחללים שתוכננו לו. הציורים על הקירות שהם נתלו עליהם במקור. הרהיטים בחדרים שהם נקנו בשבילם. הבית כבית.

מה רואים שם

הבית בנוי כבית פרטי גדול מסביב לחצר פנימית. שני חצאים: למטה החדרים שבהם קיבלו אורחים, למעלה החדרים שגרו בהם.

ה- Great Gallery. האולם הגדול והמפורסם של האוסף, בקומה השנייה. קירות החדר עמוסים לכל אורכם בציורי Old Masters - Rembrandt, Velazquez, Titian, Rubens. וכאן תלוי הציור שכולם באים בשבילו: The Laughing Cavalier של Frans Hals מ-1624. דיוקן של גבר צעיר בחצי-חיוך, במעיל שחור עם רקמה מפורטת, מסתכל ישר לעיניים שלכם. אחד הציורים הכי מצוטטים של המאה ה-17. מי שלא יודע מה הוא בא לראות, יזהה אותו רגע אחרי שהוא ייכנס לאולם.

החדרים הצרפתיים למעלה. זה החלק שלא כדאי לדלג עליו. שורת חדרים קטנים בקומה השנייה, מלאים בציורים של Fragonard, Watteau ו- Boucher - אמנים צרפתים מהמאה ה-18. זה גן עדן של רוקוקו. הציורים תלויים בחדרים עם בוּאזרי (boiserie - קירות עץ מגולפים בלבן וזהב), עם רהיטים מוזהבים, עם שטיחים מתואמים. אתם לא רואים את הציורים כפריטים בקטלוג - אתם רואים אותם בסביבה שהם צוירו בשבילה.

לכל מי שמעצב או משפץ דירה בלונדון עם פרופורציות של המאה ה-19 - החדרים האלה הם ספרייה. איך מטפלים בקיר, איך משלבים זהב עם משי עם פרקט, איזה עיטור מתאים לגובה התקרה. תוכנת רנדור לא תלמד אתכם את זה.

האוסף של נשק ושריון. קומת הקרקע, חדרים גדולים - אחד האוספים החשובים בעולם של נשק ושריון אירופי ומזרחי. אני יודעת שזה נשמע משעמם בכתב. הוא לא. שריון מבריק מהמאה ה-15, חרבות יפניות, אקדחים מקושטים בעבודת יד. גם ילד שגררתם לכאן יסתכל. במיוחד ילד.

Sevres. בכל חדרי הבית פזורים פריטים מאחד האוספים הגדולים בעולם של חרסינת Sevres מהמאה ה-18. כדים, צלחות וגביעים. שימו לב לתכלת ולוורוד של ה- Sevres.

למה החורף, ולמה אחר הצהריים

לונדון בחורף קשה. חשוך מארבע אחר הצהריים, גשם, רוח. ילדים אחרי בית ספר, בני זוג שעובדים מהבית, שבת שבה אתם רוצים לצאת מהבית אבל לא יודעים לאן.

זה הזמן של ה- Wallace.

הבית אף פעם לא עמוס בצורה שיוצרת לחץ. אתם לא נדחפים מאחורי קבוצה של תיירים שעוברת מציור לציור עם מדריך.

ה- Wallace נמצא בלב מרילבון. אם הדירה שלכם פה - אתם חמש דקות הליכה ממנו. מטרייה, מעיל, יוצאים. אם הדירה לא במרילבון - שתי תחנות אוטובוס ממרכז העיר.

אפשר לשלב את ה- Wallace גם בביקור קצר בעיר. אחרי ה- National Gallery, ה- Tate או ה- British Museum, הבית הזה מציע מפגש ממוקד יותר עם אוסף אחד והחדרים שבהם הוא מוצג.

לעדכון של שעות פתיחה ומה שמוצג עכשיו תיכנסו ל- wallacecollection.org.

למי זה מתאים

אם בני הזוג שלכם, או אתן עצמכן, מגיעים מרקע של עיצוב פנים, אדריכלות, תולדות אמנות או אומנויות דקורטיביות - Wallace Collection הוא ביקור חובה בראש רשימת המוזיאונים שלכם בלונדון. זה אחד הבתים-מוזיאונים שהמעצבים בלונדון חוזרים אליהם. מוזיאון קטן, חינם, במרכז לונדון, שהוא הספרייה האמיתית של המאה ה-18 וה-19 לכל מי שעובד עם בתים תקופתיים.

אם הרקע שלכם אחר - זה עדיין הבית הכי שקט והכי יפה שתמצאו בלונדון לאחר צהריים גשום. הוא קטן (שעתיים מספיקות), הוא חינם, הוא קרוב לכל מה שעושים ב- מרילבון ממילא - הקפה של אחר הצהריים ב- Marylebone High Street, הקניות ב- Daunt Books, וצהריים במסעדה שבחצר הפנימית של הבית עצמו.

לישראלים שיש להם דירה בלונדון עם period features - ה- Wallace הוא קורס מזורז במה שמוצאים באנגליה הוויקטוריאנית כשמקלפים שכבת צבע. הבוּאזרי שמסתתר מתחת לצבע שעל הקירות, התקרות שבנויות לקבל מנורת קריסטל, החדרים שתוכננו לציורים מסוימים. כשאתם חוזרים מ- Wallace הביתה, אתם מסתכלים על הדירה שלכם אחרת. אתם רואים ששילוב של ישן וחדש - חרסינת Sevres על קונסולה מודרנית, ציור עכשווי בחדר עם קרניזי גבס מקוריים - הוא לא רעיון חדש. ארבעה דורות של הרטפורדים עשו את זה לפני שזה היה רעיון.

לקריאה נוספתמה זה period features ולמה זה משפיע על המחירperiod features הסבר - מה המאפיינים הויקטוריאניים שמעלים את מחיר הנכס בלונדון, למה אסור להוריד אותם, ואיך לעבוד איתם בשיפוץ בלי להרוס את הערך.

הבית הזה הוא דוגמה לקשר בין בית למורשת: בית עירוני באמצע מרילבון, עם אוסף שהיה פרטי, פתוח חינם לציבור כבר יותר ממאה ועשרים שנה.

את העין הזו - לראות בית דרך הפרטים שהוא בנוי מהם - אני מביאה לכל דירה לונדונית שאני עובדת עליה.

שאר חודשי השנה - בלוח השנה של לונדון.