London Open Gardens - הסופ"ש שבו הגינות הנעולות של לונדון נפתחות

מה זה London Open Gardens

מדובר בסוף שבוע אחד בכל יוני, שבו גינות שסגורות כל שאר השנה נפתחות לציבור. את האירוע מפעילה עמותה בשם London Gardens Trust, שעוסקת בשימור הגנים והפארקים ההיסטוריים של העיר. יותר ממאה גינות משתתפות בכל מהדורה: כיכרות גינה פרטיות, גגות ירוקים מעל בנייני משרדים, גינות נסתרות של מוסדות וגינות קהילתיות.

הכניסה היא בכרטיס אחד שתקף לכל הגינות לאורך כל סוף השבוע, ועבור כמה מהגינות המיוחדות נדרשת הרשמה נפרדת. עד לפני כמה שנים האירוע נקרא Open Garden Squares Weekend, ואפשר עדיין להיתקל בשם הישן. את התאריכים המדויקים, רשימת הגינות ומחיר הכרטיס לשנה הנוכחית כדאי לבדוק באתר של London Gardens Trust לפני שיוצאים.

מה זה בכלל garden square

כדי להבין מה מיוחד בסוף השבוע הזה צריך להבין מה זו כיכר גינה (garden square). כיכר גינה היא גינה מגודרת ומטופחת הממוקמת במרכזו של גוש בתים, ושייכת במשותף לתושבי הבתים שמקיפים אותה. הם מחזיקים מפתח, הם משלמים על התחזוקה שלה דרך דמי ניהול (service charge), והם היחידים שנכנסים. הצורה הזאת התגבשה בלונדון עוד בתקופה הג׳ורג׳יאנית, כשרחובות שלמים נבנו סביב גינה משותפת אחת.

הגינה משותפת לבעלי זכות הכניסה, אבל אינה פארק ציבורי. הגינה שייכת לוועד התושבים שמסביב, שמנהל אותה, גובה את דמי הניהול ומחליט מה מותר בה ומה לא. בתמורה מקבלים דשא שקט ומטופח בלב העיר, בלי כלבים משוטטים ובלי קיצורי דרך של זרים, אבל גם בלי החופש לעשות בו מה שבא לכם. הגינה הזאת היא נכס משותף של הרחוב, והשותפות הזו היא בדיוק מה שנעול מאחורי השער.

מהמדרכה הגינה יכולה להיראות כמו פארק קטן, אבל הכניסה אליה מוגבלת לבעלי מפתח. זה בדיוק מה שהופך את London Open Gardens למעניין כל כך: זה סוף השבוע היחיד בשנה שבו השער הזה נפתח גם למי שלא גר שם.

ויש לזה גם היבט של מגורים, ששווה להכיר בפני עצמו. בחלק מהדירות והבתים בלונדון, המפתח לכיכר הגינה מגיע יחד עם הכתובת, והוא נחשב יתרון אמיתי. הדוגמה המוכרת ביותר היא זו של כיכרות הגינה של נוטינג היל, כמו Ladbroke Square ו- Pembridge Square, שכבר מופיעות אצלנו בעמוד השכונה.

מה שווה לחפש מעבר לכיכרות

הכיכרות הן הלב של האירוע, אבל לא כל מה שנפתח בו. שווה לחפש גם את הגגות הירוקים שמעל בנייני המשרדים ב- City, שחלקם משקיפים ישר על כיפת St Paul's. יש גם גינות נסתרות של מוסדות ותיקים, כמו הגנים של Inner Temple ו- Lincoln's Inn, שניים מ- Inns of Court, האגודות ההיסטוריות של עורכי הדין המופיעים בבתי המשפט בלונדון. הגנים האלה פתוחים לציבור בעיקר בימי חול ובשעות מוגבלות, ובסוף השבוע של האירוע הם נפתחים גם בשבת ובראשון, כולל חלקים שאינם נגישים בדרך כלל. ויש גינות קהילתיות וחלקות ירק שכונתיות, שמראות צד אחר לגמרי של לונדון הירוקה.

הרשימה ארוכה, וזו בדיוק המלכודת. אני תמיד ממליצה לבחור אשכול אחד של שתיים או שלוש גינות באותה שכונה, ולשלב אותן בטיול רגלי נינוח, במקום לרדוף אחרי כל הרשימה ולא ליהנות בסוף מאף גינה.

עם ילדים

כיכר גינה סגורה היא מקום מצוין לחצי שעה עם ילדים קטנים. היא מגודרת, אין בה תנועה, ושטח הדשא בדרך כלל קטן, כך שקל להשגיח על הילדים, אחרת לגמרי מהפארקים הגדולים כמו הייד פארק או הולנד פארק שבהם קל לאבד ילד מהעין לרגע. גם כאן אני ממליצה לבחור שתיים או שלוש גינות קרובות, לפרוס שמיכה ולעשות מזה בוקר שכונתי רגוע, ולא יום של סימון משבצות. ולמי שתיאבונו לגינות לונדוניות לא בא על סיפוקו בסוף שבוע אחד - Kew Gardens פתוחים כל השנה.

לקריאה נוספתKew Gardens - הגן הבוטני שמסביר את ארבע העונות של לונדוןKew Gardens - הגן הבוטני המלכותי בדרום-מערב לונדון, אתר מורשת עולמית של UNESCO. איך הגן משתנה לאורך השנה, ולמה כדאי לישראלי עם בית בלונדון להיות חבר.

לסיכום, האירוע London Open Gardens הוא חצי מצמד. בן הזוג שלו הוא Open House London, סוף השבוע שבו נפתחים לציבור המבנים הסגורים של העיר, בספטמבר. אירוע אחד מוקדש לבניינים, והשני לגינות. למי שאהב את אחד מהם כדאי לסמן ביומן גם את השני.

שאר חודשי השנה - בלוח השנה של לונדון.